אופרייט ליס בע"מ נ' קרוזמן ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום בגין נזקים אשר נגרמו לרכב התובעת.

התובעת הינה בעליו של רכב מסוג פיג'ו שנת ייצור 2010 מ.ר. 48-607-73 (להלן: "רכב התובעת"). לטענת התובעת ביום 21/10/11 בשעת בוקר, עמד רכב התובעת במופע רמזור אדום כאשר מאחוריו עמד רכב הנתבעת 1 מסוג מאזדה מ.ר. 92-639-71 (להלן: "רכב הנתבעת 1"), אשר בוטח בידי הנתבעת 2 . לטענת התובעת החל רכב הנתבעת 1 לפתע בנסיעה ופגע ברכב התובעת. התובעת טוענת כי רכב הנתבעת 1 אף הדף את רכבה על רכב נוסף אשר היה לפניו, מסוג יונדאי. התובעת טוענת כי נגרמו לרכבה נזקים מלפנים ומאחור ונזקים אלו הוערכו על ידי שמאי מטעמה בסך של 5,225 ₪. בנוסף נשאה התובעת בשכר טרחת שמאי בסך של 700 ₪ ומכאן תביעתה.

לטענת הנתבעות, פגעה הנתבעת 1 קלות ברכב התובעת ומשכך הנזקים הנתבעים בכתב התביעה הינם מופרזים בגובהם ומשוללי קשר סיבתי עובדתי לאירוע התאונה. הנתבעות טוענות איפוא, כי יש לדחות את התביעה כנגדן.

דיון :

אודות אופן קרות התאונה, העידה בפני הנתבעת 1 כדלהלן: "מרחוק ראיתי רמזור אדום, כל הרכבים לא נסעו במהירות רבה, הם זחלו לקראת הרמזור. הרגל שלי הייתה על הברקס, הסתכלתי על הרכבים ועל הרמזור. ברגע זה הרכב לפני נעצר, אני הגבתי באותו רגע ושמתי ברקס עד הסוף כדי לעצור והרגשתי שהייתה נגיעה ביני לבין הרכב לפני, לא היה רעש." (ראה עמ' 1 שורות 17 –21 לפרוטוקול). הנתבעת 1 נותרה איתנה בעדותה זו באשר לאופן התאונה, אף בחקירתה הנגדית וככלל הותירה עדותה רושם מהימן במיוחד. לאמינותה של עדה זו הוסיפה העובדה, כי היא הודתה בפה מלא שכלל לא ראתה את פגיעת רכב התובעת ברכב שלפניו, אך הוסיפה זאת להודעתה (נ/1) כיוון שנהג התובעת אמר לה כי כך קרה, כאשר החליפו ביניהם פרטים. הוספת פרט זה שעשוי לעמוד לרועץ לנתבעת 1, אך בכל זאת הוסף, מעיד על כנות דבריה.

הנתבעת 1 העידה כי לרכבה שלה כלל לא נגרם נזק וכי היא לא הפעילה כלל את הביטוח מטעמה (ראה עמ' 2 שורות 15-18 לפרוטוקול). גם אודות הנזק שנגרם לרכב התובעת העידה הנתבעת 1 "ראיתי שלי לא היה שום נזק, לרכב שלו ראיתי מאחור שיש איזו שריטה" (ראה עמ' 1 שורות 23-24 לפרוטוקול).

הדברים מתיישבים היטב עם דו"ח השמאי אשר הציגה התובעת עצמה ולפיו הנזק אשר נגרם לחלקו האחורי של רכב התובעת עומד ע"ס 753.55 ₪. לעומת נזק קל זה, אשר נגרם לחלקו האחורי של רכב התובעת, הנזק במוקד הקדמי מגיע לסך של 4,471.78 ₪.

השוואה בין מוקדי הנזק (האחורי מינורי לעומת הנזק במוקד הקדמי), תוך מתן שימת הלב לעדות הנתבעת 1 אשר מעלה כי פגעה פגיעה קלה בלבד ברכב התובעת, מובילה למסקנה כי יש להעדיף גרסת הנתבעות על פני גרסת התובעת, הטוענת כי הנתבעת 1 הדפה ברכבה את רכב התובעת על רכב היונדאי ובכך גרמה גם לנזק במוקד הקדמי.

עדותו של עד התובעת מאששת מסקנה זו. עד התובעת העיד כי דוושת הבלם נותרה לחוצה, כאשר הנתבעת 1 פגעה בו מאחור. במצב כזה כלל לא יתכן כי רכבו נהדף בידי רכב הנתבעת 1 באופן שגרם את עיקר הנזק במוקד הקדמי. הדבר אף לא מתיישב עם אופי הפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובעת. עד התובעת נשאל על כך ושב וחזר על עדותו בעניין זה יותר מפעם אחת (ראה עמ' 4 שורות 25-32 לפרוטוקול). בעוד עד התובעת זכר היטב פרט זה, פרטים אשר עשויים להפריך את גרסתו נשתכחו מזיכרונו. כך כאשר נשאל באשר לנזקי הנתבעת 1 ובאשר לנזקי רכב התובעת בחלק האחורי (ראה עמ' 5 שורות 1-10 לפרוטוקול). הדבר בלט במיוחד כאשר נשאל עד זה, האם יתכן כי רכב הנתבעת 1 כלל לא ניזוק והשיב "אני לא זוכר" (ראה עמ' 5 שורות 11-12 לפרוטוקול).

לאחר שבחנתי היטב שתי עדויות אלו, כמו גם את אופי הנזקים לשני הרכבים וההבדלים בין גובה הנזק במוקד האחורי של רכב התובעת למוקד הקדמי, נחה דעתי כי יש להעדיף גרסת הנתבעות לאופן קרות התאונה וזאת כפי שפורט לעיל. משכך יש לקבל את תביעת התובעת באופן חלקי ולחייב את הנתבעת 1 אך ורק בנזק אשר גרמה לחלקו האחורי של רכב התובעת, בהתאם לעדותה ולדו"ח השמאי מטעמה של התובעת.

סוף דבר,

התביעה מתקבלת חלקית באופן הבא :

אני מחייבת את הנתבעות 1-2 לשלם לתובעת, בגין הנזק שנגרם לחלקו האחורי של הרכב, סך של 753.55 ₪ בלבד.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 28/12/11 (יום עריכת חוות דעת השמאי) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, יישא כל צד בהוצאותיו ובהוצאות שכר טרחת בא כוחו.

ניתן היום, י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: